כל מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת את לונדון (בלשון המעטה), ואחד הדברים הראשונים שאני דואגת לעשות כשאני מגיעה לעיר הוא ללכת לאחד הסניפים של Ben’s Cookies ולהתענג על אחת מהעוגיות הנהדרות שלהם. מדובר בחנויות קטנות, אפילו דוכנים, שההתמחות שלהם היא הכנת עוגיות שוקולד צ’יפס במגוון טעמים. העוגיות טריות ובמרקם מושלם, הן לא פריכות אלא נימוחות, מכילות גושים עצומים של שוקולד שנמס כשנוגסים בו, ומגיעות בגודל שבדיוק מאפשר להנות מהעוגיה כמו שצריך. אני יודעת, אתם בטח חושבים לעצמכם “עוגיית שוקולד צ’יפס… מה כבר יכול להיות כל כך מיוחד?” זה בדיוק מה שאני חשבתי לפני שטעמתי את העוגיות שלהם לראשונה, אבל בעקבות התלהבות של חברה טובה, החלטתי לנסות, ומאז אני מתקשה להפסיק. בקיצור, אם אתם בלונדון, תיגשו לאחד הסניפים ותפנקו את עצמכם בעוגיה. המחיר אמנם מעט גבוה, אבל הן שוות את זה.

יופי. עכשיו אני רוצה לאכול עוגיה שלהם. ולהיות בלונדון. אבל נחזור למציאות. ואם אני לא יכולה להגיע לעוגיות, החלטתי לדאוג שהעוגיות יגיעו אליי. אחד הטעמים האהובים עליי הוא העוגיות עם אגוזי הלוז ולכן אלה גם העוגיות שהחלטתי להכין. חיפשתי מתכון שנראה לי מתאים לצרכים שלי וערכתי בו שינויים על מנת לקבל את הגרסה שלי לעוגיות. אני חייבת לומר שלמרות שהעוגיות מאוד טעימות, הן לא משתוות לגרסה הבריטית, מה שיגרום לכם להבין עד כמה המקור מדהים.

כדי להבטיח לעצמי חתיכות גדולות של שוקולד הפעם השתמשתי בשוקולד מהסופר שחתכתי לקוביות גדולות.

לפני שמתחילים לעבוד מחממים תנור ל-165 מעלות צלסיוס.

מערבבים במיקסר עם וו גיטרה את החמאה (150 גרם), הסוכר החום (200 גרם), הסוכר הלבן (80 גרם) ומחית הפרלינה (20 גרם). מחית פרלינה היא מחית אגוזי לוז בתוספת סוכר (בשונה ממחית אגוזי לוז ללא תוספות, חשוב לשים לב להבדל כשקונים אותה!) וניתן למצוא אותה בחנויות המתמחות במוצרי קונדיטוריה. מערבבים עד שמקבלים מחית חלקה ואחידה.

לאחר מכן מוסיפים ביצה, חלמון וכף תמצית וניל וממשיכים לערבב עד שמקבלים בלילה אחידה.

מנפים את הקמח (280 גרם) עם הסודה לשתייה (חצי כפית) ומוסיפים לבלילה יחד עם המלח (חצי כפית). חשוב לשים לב שאתם מערבבים רק עד שהקמח נטמע. אני מודה שבאותו יום העצלנות הכניעה אותי, וכדי לא לשטוף קערה נוספת ניפיתי ישירות לתוך קערת המיקסר. כמובן שזה התנקם בי וכל סביבת הקערה התכסתה בשכבה לבנה. הלקח: לא להתעצל להשתמש בקערה נוספת.

לבסוף, מוסיפים את השוקולד המריר שחתכנו מראש (200 גרם) ואת אגוזי הלוז (130 גרם) ומערבבים רק עד שהם מתפזרים באופן אחיד. המיקסר קצת יתקשה משום שמדובר בחתיכות גדולות, אבל אל תדאגו, כמה שניות והבצק מוכן! אם יש לכם אפשרות, עדיף להשתמש באגוזי לוז קלופים. הקליפה מוסיפה מרירות שאני לא כל כך אוהבת. כמובן שאם תשתמשו באגוזים לא קלופים זה לא נורא. זה מה שאני עשיתי, והעוגיות עדיין יצאו נורא טעימות.

יוצרים עיגולים בקוטר של כ-4 ס”מ ומסדרים על תבנית עם נייר אפייה. חשוב לשמור על מרווח גדול בין העוגיות, שכן בשל גודלן הן מתפשטות הרבה באפייה (ואז מקבלים עוגיות גדולות! איזה כיף!).

אופים כ-10 דקות. זמן האפייה הוא עניין עדין ועלול להשתנות מתנור לתנור. אני ממליצה להישאר בסביבה ולהשגיח על העוגיות. הן מוכנות כשהן משחימות מעט ועדיין רכות כשלוחצים עליהן. שימו לב שהן גם מתקשות מעט לאחר שהן מצטננות, אז אל תפחדו להוציא אותן כשהן מרגישות לכם קצת רכות מידי. כנראה שהמגש הראשון שלכם לא ייצא מושלם, אבל בשני כבר תדעו יותר טוב מה זמן האפייה בתנור שלכם.

 כל מה שנותר הוא לצנן את העוגיות ולהנות מכל ביס! (ולהמשיך לפנטז על לונדון והעוגיות של בן…)

אם איכשהו נשארו לכם עוגיות, יש לשמור אותן בקופסה אטומה. הן הכי טעימות באותו יום, משום שככל שהזמן עובר הן מתייבשות. אני אישית לא אוהבת עוגיות פריכות ולכן אני מעדיפה אותן זמן קצר אחרי שהן יוצאות מהתנור.

וכעת למתכון:

המתכון שעליו התבססתי לקוח מכאן.

כמות:

18 עוגיות גדולות.

רכיבים:

• 150 גרם חמאה
• 200 גרם סוכר חום כהה
• 80 גרם סוכר לבן
• 20 גרם מחית פרלינה
• ביצה
• חלמון
• כף תמצית וניל
• 280 גרם קמח
• חצי כפית סודה לשתייה
• חצי כפית מלח
• 200 גרם שוקולד מריר חתוך לקוביות גדולות
• 130 גרם אגוזי לוז (עדיף קלופים)

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-165 מעלות צלסיוס.

מערבבים במיקסר עם וו גיטרה את החמאה, הסוכר החום והלבן ומחית הפרלינה עד שמקבלים מחית אחידה. מוסיפים את הביצה, החלמון ותמצית הוניל וממשיכים לערבב עד שמקבלים בלילה אחידה. מנפים קמח וסודה לשתייה ומערבבים עם המלח. מוסיפים ומערבבים רק עד שהקמח נטמע. מוסיפים את השוקולד ואגוזי הלוז ומערבבים מספר שניות עד שהם מתפזרים בבצק.

יוצרים כדורים בקוטר של כ-4 ס”מ ומסדרים במרווחים גדולים בתבנית אפייה. אופים כ-10 דקות. זמן האפייה עשוי להשתנות מתנור לתנור. העוגיות מוכנות כאשר כן משחימות מעט ועדיין רכות כאשר לוחצים עליהן. מצננים ואוכלים!

את העוגיות שומרים בקופסה אטומה. הן הכי טובות באותו יום, משום שהן מתייבשות לאורך הזמן.

בתאבון :)