לפני כשבוע נסעתי עם קבוצת בלוגרים לסיור באשדוד שאורגן ע”י קבוצת “תיירות אשדוד”. בהתחלה הייתי קצת סקפטית. לכל מי שלא יודע, אני אשדודית במקור, וגרתי שם עד גיל 21. אז מה כבר יכולים לחדש לי? האם יש סיכוי שמשהו בפן הקולינרי של העיר השתנה ב-7 השנים שבהן רק קפצתי לביקור מידי פעם? מודה שאחרי שמאיה ביקרה בכמה מסעדות באשדוד הסקרנות שלי גברה, והחלטתי שאם יש זמן מתאים לגלות מה השתנה בעיר, זה עכשיו. אחרי הכל, עשרות יוצרים מקומיים התרכזו להם בפארק אחד והקלו עליי את המשימה. אז ברור שהחלטתי לנסוע.

למי שלא מכיר, פסטיבל “עמים וטעמים” הוא פסטיבל אוכל עולמי שמתקיים בעיר כבר שנה שנייה. השנה הוגשו בפסטיבל 70 מנות שונות לכבוד יום הולדת 70 של ישראל. כל מנה עלתה רק 10 שקלים, מה שממש הקל עליי לטעום מהרבה דברים. מעבר לשלל האוכל, שעליו לא אוכל לחוות דעה מקצועית (אבל כן אוכל להגיד שהיה טעים), היה מבחר גדול של דוכנים שהגישו מתוקים וזה הפתיע אותי לטובה. אז כמובן שהיושרה המקצעוית שלי נכנסה לפעולה ויצאתי למשימה שלכבודה נסעתי עד אשדוד (ובתור התל אביבית שאני עכשיו, כן, זה רחוק!) – לטעום כמה שיותר ולדווח לכם. ולהלן הממצאים:

לה בריוש

במהלך כל הערב ראיתי אינספור אנשים מסתובבים עם עוגת שמרים שוקולד שנראתה מושחתת לחלוטין. כמובן שהיה לי ברור שאני חייבת לטעום. הדוכן שלהם הגיש מאפים נוספים, ואני מודה שנקרעתי בין עוגת השמרים ולבין הגביניות, אבל בסוף הלב אמר את שלו והלכתי על השוקולד. העוגה מיועדת לחובבי המתוק, שכן לטעמי היא היתה קצת מתוקה מידי. ההפתעה הכי גדולה היתה שכשאכלתי את מה שנשאר ממנה יום למחרת, נהניתי ממנה יותר, וגם זו תכונה חשובה במאפים. אין משהו שמעצבן אותי יותר ממאפה שאפשר להנות ממנו רק באותו היום. אז אם בא לכם להתפנק במשהו במהלך איזה סופ”ש, עוגת השמרים היא בחירה טובה.

כתובת: רוגוזין 27, אשדוד

דף פייסבוק

מקרון בוטיק

זה היה כנראה הדוכן שהכי הופתעתי לטובה לראות בכל הפסטיבל. משהו בתוויות של קופסאות המקרונים נראה לי מוכר, ואז הבנתי שלמעשה עקבתי אחריהם בפייסבוק ורציתי לטעום מהמקרונים שלהם כבר זמן מה. לרגע הרגשתי כאילו הגורל הוביל אותי אל מגדל המקרונים, ועם גורל לא מתעסקים. אז כמובן שקניתי קופסה עם שלושה מקרונים בטעמים פיסטוק, פסיפלורה וקוקוס. בד”כ פיסטוק הוא האהוב עליי, אבל הפעם הקוקוס היה זה שגנב את ההצגה. אם בא לכם לפנק מישהו (גם את עצמכם זה נחשב), מקרונים זו התשובה.

כתובת: הבנאים 3, אשדוד

דף פייסבוק

פיקה

ה-דוכן שלי בפסטיבל. כשהתקרבתי אליו ראיתי שהשלט הכריז שמדובר במאפים שבדיים. כל מה שיכולתי לחשוב לעצמי זה “מה כבר מיוחד במאפים שבדיים?!” הו כמה שהייתי תמימה. מסתבר שזה המקום היחידי שנמצא מחוץ לאשדוד (בת”א, יאי!) והשתתף בפסטיבל. אחרי התלבטות רבה, הקשבתי לעצת המוכרת ובחרתי במאפה הל, שלטענתה הוא אחד הטעמים הנפוצים בשבדיה. מאוד הסתקרנתי לטעום מהמאפה, שכן לצערי הל הוא טעם שלא משתמשים בו הרבה בארץ, חוץ מבקפה שחור (וחבל!). כל כך התענגתי על כל ביס ממנו, שהיה ברור שהמקום הזה דורש חקירה נוספת. איזה כיף שהוא גם קרוב לבית! ספויילר, בקרוב תוכלו לקרוא עליו בפוסט נפרד ;)

כתובת: תושיה 6, שכונת מונטיפיורי, תל אביב

אתר אינטרנט

Vox

מודה שכשראיתי שיש דוכן שמגיש מאכילם רוסיים לא התרגשתי. בכל זאת, אני אוכלת אותם מגיל 0 בבית. מזל שבמהלך הסיבוב שעשו לנו בפסטיבל לקחו אותנו לטעום גם מהם, אחרת לא הייתי מגלה כמה סירניקי יכולים להיות טעימים. למי שלא מכיר, סירניקי הן לביבות גבינה מתוקות. הגרסה הזו הזכירה את הגרסה שאני מכירה מהבית, אבל היא גם היתה שונה. בזמן שבבית סבתא מכינה את זה בצורת לביבות, פה אלה היו כדורים קריספיים מבחוץ ורכים מבפנים, והתענגתי על כל ביס! הבחורה שהציגה לנו אותם היתה כל כך מקסימה (מזל שאני דוברת רוסית, כי היא לא הוציאה מילה אחת בעברית) שהיה לי ברור שהיא עושה את זה מכל הלב. אני לא מכירה את המקום ולא יודעת איך האוכל שהם מגישים, אבל לדעתי שווה לקפוץ לשם ולו רק בשביל הקינוח.

כתובת: מפקורה 8, חוף הקשתות, אשדוד

אתר אינטרנט

פסטיבל “עמים וטעמים” אמנם מתקיים רק פעם בשנה, אבל זה לא אומר שאי אפשר לבקר כל אחד מהמקומות האלה באופן עצמאי. פעם הבאה שאתם באשדוד (מסתבר שזה קורה לאנשים לפעמים… אל תשאלו אותי למה), תלכו להגיד שלום לאחד מהם ולהתענג על משהו מתוק :)