כבר הרבה זמן שלא התלהבתי כל כך ממקום כלשהו שביקרתי בו. למעשה, לא בטוחה שאי פעם התלהבתי ככה ממקום כלשהו. בשבועות האחרונים כולם שומעים ממני על המקום החדש האהוב עליי בת”א: פיקה.

אל המאפים של פיקה תהוודעתי בפסטיבל האוכל באשדוד, איפה שטעמתי מאפה שבדי מסורתי עם הל ופשוט הוקסמתי. כשדיברתי עם הבחורה בדוכן למדתי שהמאפייה למעשה ממוקמת בת”א, וכמובן היה לי ברור שאני הולכת להגיע לשם.

חיפוש קצר באינטרנט גילה לי שלמעשה המאפייה אוטוטו נפתחת באופן רשמי במקום חדש, והיה לי ברור שאני חייבת להיות שם. אז שלחתי הודעה פרטית בדף הפייסבוק של המקום (בדיעבד גיליתי שדיברתי עם מיכאל, הבעלים), וקבענו שאני אגיע בשישי בבוקר. אחרי נסיעת אוטובוס קצרה מצאתי את עצמי עומדת בכניסה לפיקה, מתרגשת ממה שאני הולכת לגלות כשאני אכנס פנימה.

דבר ראשון שרואים כשנכנסים זה שהמאפייה גדושה במאפים המסורתיים בשלל מילויים, מתוקים ומלוחים, כך שאני בספק שיש בן אדם שלא ימצא ביניהם משהו שהוא אוהב. כשנכנסים עוד פנימה מגלים שלל עוגיות, שיהיו נהדרות לצד הקפה, ומבחר קינוחים שבכלל לא היה לי מושג מה הם עד אותו יום.

למשל, הידעתם שיש קינוח שנמכר בשבדיה רק בתקופה בין חג המולד לפסחא, ושיש יום אחד בשנה שבו נהוג לאכול אותו? מדובר בלחמניית הל אוורירית שממולאת בקרם וניל, והכל ביחד פשוט עושה שמח בנשמה (ובבטן). בפיקה מוכרים את הקינוח בכל ימות השנה, אבל אל תספרו לשבדים ;)

חוץ מהלחמניה הזאת יצא לי לטעום עוד קינוח מסורתי – אגוזים בטופי קרמל על שכבת בצק פריך. כמה שזה נשמע פשוט, הביצוע כל כך טוב שלא נדרש שום דבר נוסף. התענגתי על כל ביס ולא רציתי שזה ייגמר.

הדברים הנוספים שטעמתי היו מאפה מלוח עם מוצרלה, פסטו וצנוברים, טארטלט במילוי קרם שקדים וציפוי פונדנט, מאפה עם ריקוטה, עוגת גבינה, כדור שוקולד ועוגיה עם ריבה. נהניתי מכל הדברים, ותאמינו לי שרציתי לטעום עוד הרבה יותר.

אפילו עוגת הגבינה הצליחה להפתיע אותי (דיסקליימר: אני לא חובבת עוגות גבינה גדולה), אני חושדת בעוגיות ספקולוס בבסיס שלה שאחראיות לשדרוג.

חוץ מכל אלה תוכלו למצוא במאפייה חלות שבדיות (ששמן לקוח מהמילה “ברכות”), לחמים, בראוניז שבדיים (שמישהו יביא לי חתיכה! אני מתה לטעום אותם), ועוד שלל דברים, שכן המבחר שלהם רק גדל מיום ליום. הטעמים הדומיננטיים הם שקדים והל, אבל אפשר למצוא גם טעמים אחרים, רק תבקשו הכוונה ממי שנמצא במקום, והם יעזרו לכם בשמחה. מבטיחה לכם שבסוף תרצו כל כך הרבה דברים שלא תדעו במה לבחור.

ומי עומד מאחורי כל זה? מסתבר שמדובר בחזון של איש אחד – מיכאל. משיחה קצרה איתו היה לי ברור שהוא עושה את זה מכל הלב ומשקיע כל כך הרבה אהבה במקום. הוא עלה לארץ משבדיה לפני 12 שנים, הגיע מרקע שונה לחלוטין של עולם הטלוויזיה, ויום אחד החליט שהוא משנה כיוון ועובר לאפייה. ולא סתם אפייה, אלא אפייה עם טעמים של בית.

בהתחלה הוא מכר את המאפים שלו רק בשוק האוכל בנמל תל אביב בימי שישי (איפה שעדיין אפשר למצוא אותם). עם הזמן הוא החליט לפתוח מקום משלו, ואחרי הרבה מחשבה ותכנונים נולדה המאפייה. לגבי המיקום שלה בשכונט מונטיפיורי מיכאל סיפר לי שהוא אוהב את האופי של השכונה והוא לא רצה לפתוח את המקום שלו במיקום מרכזי והומה. בתור חולמת על עסק משלי, זה משהו שאני מודה שאני מתחברת אליו. אני טיפוס של סמטאות, לא של רחובות ראשיים.

השם של המקום, מסתבר, גם הוא מקורו בשבדיה: “פיקה” זו הפסקת קפה בשבדית. זו הפסקה שבה עוצרים מהמירוץ של החיים, לוקחים פסק זמן, ופשוט מתענגים על כוס קפה ביד אחת, מאפה ביד השנייה, וחברה טובה מסביב. אם תשאלו אותי, כדאי מאוד לאמץ את המנהג הזה בכל העולם.

כרגע המאפייה עובדת מ-8 בבוקר עד 3 אחה”צ, בימים ראשון-שישי. מומלץ לעקוב אחריהם בפייסבוק ולהתעדכן במבחר שמתחדש ומתעדכן כל כמה זמן. כל כך כיף לראות מקום חדש שנפתח נטו מתשוקה ואהבה, ושמציע משהו שונה לקהל שלו. תלכו לשם בהזדמנות הראשונה שתהיה לכם, אתם לא תתחרטו :)

פיקה: תושיה 6, שכונת מונטיפיורי, תל אביב

דף פייסבוק

אתר