אני יודעת, אני יודעת, אתם במתח לקרוא על העצירה השלישית שלי בבלקן מהטיול האחרון, אבל תיאלצו להתאפק קצת. היום אני במצב רוח לכתוב על לונדון. כי לא משנה כמה אני אתפעל מכל מקום בעולם, מהנופים שלו, או מהאנשים המקסימים, ליבי תמיד יהיה שייך לאנגליה. כי זה הבית. הייתי אמורה לטוס לבקר שם החודש, אבל מה לעשות שלעולם היו תוכניות משלו (היוש קורונה. הלוואי ומתישהו נוכל לקרוא את הפוסט הזה וזה יהיה רק זיכרון רחוק ולא נעים). מזל שיש לי זכרונות מדהימים (וטעימים) להיזכר בהם מהנסיעה האחרונה שלי לאנגליה. כמובן שזה לא אותו הדבר כמו להיות שם פיזית, אבל היי, גם זה משהו. אגב, אם עוד לא קראתם את חלק א’, אני ממליצה לכם בחום להשלים.

Ben’s Cookies

הפעם אני רוצה להתחיל באחד המקומות האהובים עליי בלונדון. אומרים לי “לונדון”, ואני ישר חושבת “בן’ס קוקיז!”. זה כבר כמו התניה פבלובית מבחינתי. אין כזה דבר לבקר בלונדון בלי לאכול מהעוגיות הנימוחות והמעולות שלהם. וכמובן שאם אני נתקלת בסניף שלהם איפשהו בעולם (מי ידע שיש להם סניף בבנגקוק?!) אני לא נשארת אדישה ורצה להצטייד בעוגיות האהובות עליי בלי לחשוב פעמיים. מי שמכיר אותי יודע שבד”כ לא תמצאו אצלי עוגיות בבית, פשוט כי אני לא מספיק אוהבת אותן. בזמן שיהיה לי מאוד קשה לסרב לחתיכת בראוניז רכה (למשל כמו הבראוניז חלווה וטחינה המדהימים שיושבים אצלי במקרר ברגעים אלה ממש, ונדרשים ממני כוחות עזים כדי לא לסיים את כל המגש בבת אחת), אני יכולה להפנות מבט מעוגיות קשות בלי למצמץ. אבל אם תציעו לי עוגיה רכה, פה כבר קניתם אותי. וכאלה הן העוגיות האלה.

בן’ס קוקיז הוא מוסד מבחינתי. זו רשת שקיימת כבר המון שנים (אני התוודעתי אליהם אי שם בשלהי 2012), ושאני יודעת שלא משנה מתי אני אגיע לשם, לעוגייה יהיה בדיוק את אותו הטעם. שלמות. יש מקומות שיש מסביבם הייפ והוא לא מוצדק, או מקומות שפשוט מתמסחרים עם הזמן, אבל במקרה הזה העוגיות מעולות, והרמה שלהן לא יורדת. הלוואי והם אף פעם לא ייסגרו. כמו במקרים רבים, גם פה די מהר זיהיתי מה הטעמים האהובים עליי, ונצמדתי אליהם. היו פעמים שבהם הגעתי במטרה לטעום עוגיה חדשה, ובסוף איכשהו במקום זה יצאתי עם העוגיות שאני מכירה ואוהבת (סיפור פליז סוכרה של לאדורה all over again…). נו, לכו תגידו להן לא. מבחינתי יש שלושה טעמים שאני מאוד אוהבת: טריפל שוקולד, שוקולד חלב ובוטנים, ושוקולד חלב ופרלינה. ואם יוצא לכם להגיע כשבדיוק יצאו עוגיות מהתנור, אז בכלל הרווחתם. ואם בא לכם לנסות להכין את הגרסה הביתית (ולקרוא איך היללתי אותן גם ב2015), מוזמנים להכין את המתכון הזה.

כתובת:

לרשת סניפים רבים בעיר, ממליצה להתעדכן באתר של הרשת, או בגוגל מפס.

WA Cafe

אם כבר הזכרתי את המזרח, אני רוצה להמליץ לכם גם על בית קפה יפני מקסים. התוודעתי אליו לפני כמה שנים דרך האינסטגרם והתרשמתי ממגוון הקינוחים המפתיע של המקום. מדובר בשילוב של טעמים יפניים (כמו מאצ’ה), לצד טעמים מערביים, עם קונדיטוריה צרפתית. כלומר, כל מה שאני אוהבת בקינוחים שלי: טעמים מיוחדים ויופי מהפנט. מי בכלל חשב על זה שאפשר להכין קינוחים בטעמים יפניים? מי בכלל ידע מה זה טעמים יפניים?! מעניין אם ביפן אפשר למצוא קינוחים כאלה, או שזה התאמה למערב. קצת מוזר לחשוב שהייתי אמורה להיות שם לפני חודשיים, וביטלו את הנסיעה בגלל הקורונה. אז עוד לא היה לנו מושג שזה יהפוך למגפה בסדר גודל כזה. טוב, אני סוטה מהנושא. נחזור לעניינינו.

הקינוחים של WA יפים ואסטתיים, ושילובי הטעמים נשמעו לי מסקרנים. ולמרות הכל, איכשהו לא יצא לי להגיע לשם בכל הביקורים שלי בלונדון (והו, היו הרבה כאלה…), עד הפעם האחרונה. האמת, גם עכשיו זה קרה לגמרי במקרה. הלכתי לי ברחוב, בלי חשק מיוחד למתוק (אל תבינו אותי לא נכון, פשוט כבר אכלתי די הרבה מתוקים באותו היום. לא שהתעוררתי ככה בבוקר, חלילה), כשפתאום נתקלתי בחלון של בית הקפה. מה, עד שמצאתי את עצמי מולו אני לא אכנס? ברור שנכנסתי. בכל זאת, יש לי common sense.

אחרי התלבטות גדולה (אני לא בחורה החלטית) בחרתי ברולדה מאצ’ה והתמקמתי לי בפינה עם העוגה והספר שלי. אחד הבילויים האהובים אליי כשאני בחופש הוא לתפוס פינה בבית קפה ולקרוא (תזכורת לעצמי: לעשות את זה גם כשאני לא בחופש בחו”ל). יש משהו מאוד נעים בלשבת במקום זר עם ספר ולהביט מידי פעם מעבר לדפים על הרחוב שבחוץ ועל האנשים בשולחנות השכנים. אבל בואו נחזור לעוגה שלשמה השתכנסנו. וואו. פשוט וואו. כבר סיפרתי לכם בחלק א’ של הנסיעה שהופתעתי לגלות שמאצ’ה עובדת בגלידה, אז מסתבר שהיא עובדת מצויין גם בעוגות. הרולדה היתה אוורירית בטירוף והמאצ’ה הוסיפה רעננות. התוצאה היא קינוח קליל וטעים במיוחד, בול מה שהייתי צריכה באותו רגע. אני לא יכולה לחכות כבר לחזור לשם ולטעום קינוחים נוספים.

כתובת:

WA Cafe
אני ביקרתי את הסניף שבקובנט גארדן:
5 New Row, Covent Garden, London WC2N 4LH
יש להם סניף נוסף מחוץ למרכז העיר, למעוניינים.

Fabrique

אחרי המלצה על קינוחים יפניים, אני רוצה לקחת אתכם למדינה נוספת שאני מאוד אוהבת: שוודיה. כן כן, גם לאנגליה הגיעו קינוחים שוודיים (עם כל האוכל הזה, לא מבינה למה לבריטים לנסוע למקומות אחרים בעולם). למעשה, הם הגיעו אליהם הרבה לפני שהם הגיעו אלינו (עוד לא שמעתם על מאפיית פיקה? מוזמנים לקרוא עליהם פה). מקור הרשת הוא בשטקוהולם (וגם שם ביקרתי אותם! אבל זה כבר לפוסט אחר…) ויש להם סניפים גם בלונדון וניו יורק. אם לא טעמתם מאפה שוודי מעולם, אתם כנראה לא יודעים מה אתם מפסידים. למדינה הקטנה הזו יש רפרטואר מכובד של מתוקים טעימים בטירוף. ויותר מזה, אחד הדברים שמושרשים אצלם בתרבות הוא הפסקת קפה ומאפה. מישהו כאן מבין עניין…

אחרי שהתאהבתי במאפים שוודיים כבר בארץ, רציתי לטעום את הגרסה היותר מפורסמת: המאפים של פאבריק שיצא לי לקרוא דברים טובים עליהם. לעומת פיקה שלנו ( 3> ), המלאי בפאבריק מצומצמם יותר. המבחר של המתוקים כולל מאפים במספר טעמים (הל, קינמון ואגוזי מלך), עוגיות, כדורי שוקולד ובראוניז עם פטל ואגוזי לוז. יכול להיות שהיו דברים נוספים שאני לא זוכרת, או שהיו חסרים משום שהגעתי לשם רק בשעות הערב. מה שבטוח, טוסקה לא היתה שם :(

בחרתי לטעום מאפה הל ואת הבראוניז. המאפה היה טעים, אך לא יוצא דופן (מה לעשות, התרגלתי כבר למאפים שוודיים טובים), ומשהו בשילוב הטעמים של הבראוניז פשוט לא עבד לי. אולי זאת היתה תוצאה של יום עמוס במתוקים, ואולי אני פשוט שומרת אמונים לפיקה. כך או אחרת, אני שמחה לבשר לכם שהגרסה המקומית שלנו לא נופלת ממה שנמכר ברשת השוודית, ובעיניי אף מתעלה עליה בדברים מסויימים (סמלה כל השנה? YES PLEASE). ובכל זאת, אם חשקה נפשכם במאפה שוודי להתנחם בו בזמן שאתם בלונדון, תדעו שיש לאן ללכת.

כתובת:

Fabrique

8 Earlham St, West End, London WC2H 9RY, United Kingdom

קיימים סניפים נוספים ברחבי העיר

עד כאן להפעם. אם כבר משהו טוב יוצא מכל המצב הזה, זה שאני סוף סוף מתיישבת לכתוב על כל המקומות שביקרתי לפני שאני ממשיכה במסעותיי וצוברת עוד מקומות להמליץ לכם עליהם.

אשמח לשמוע בתגובות על הקונדיטוריות והמסעדות האהובות עליכם בחו”ל :)