אני יודעת אני יודעת, החורף כבר מאחורינו. אז מה? כל מי שעוקב אחרי משחקי הכס יודע שהחורף כאן בכל הכוח. לכבוד זה (טוב בסדר, סתם חיפשתי תירוץ לפרסם את הפוסט הזה. תפסתם אותי.) החלטתי לספר לכם על הסופ”ש שעשיתי בדברצן בחורף האחרון.

אי שם בשלהי דצמבר 2018 הרגשתי שאני צריכה הפסקה. הייתי בפתחה של תקופה מאוד לא טובה, וכנראה הרגשתי את זה. לפעמים מתעורר בי חשק פשוט לעצור הכל ולנסוע לבד לכמה ימים, להטעין מצברים. אם אני יכולה, אני משתדלת להיענות לו.

זה מה שעשיתי באותה פעם. פתחתי Skyscanner וחישפתי לאן יש טיסות זולות. האפשרויות שנגלו לפניי היו קראיובה ברומניה או דברצן בהונגריה. לאחר התלבטות קצרה וכמה חיפושים בגוגל, החלטתי לבחור בדברצן (כלומר, ידיד שלי בחר בשבילי, ואני החלטתי ללכת עם הבחירה שלו. תודה אסף!).

כעבור כמה ימים כבר הייתי על המטוס, בדרכי לסופ”ש ארוך של אווירת כריסמס, קריאת ספר בבתי קפה, יין חם, ובעיקר שקט שכל כך הייתי צריכה. אני חושבת שזו היתה הנסיעה הכי ספונטנית שלי עד עכשיו, אבל אני לא אעצור בזה. החלום הוא לטוס לאנשהו בהתראה של כמה שעות :) (ולא, נסיעות עבודה לא נחשבות)

אני לא אשקר לכם, לא מדובר בעיר שוקקת במיוחד, לפחות לא בתקופה הזו של השנה. עם זאת, בהחלט אפשר להעביר שם סופ”ש רגוע ומנחם. מרכז העיר מאוד קטן, אבל זה לא מונע מהם להקים שוק כריסמס לאורך כמעט כל הרחוב הראשי, בצירוף גלגל ענק שלא יבייש אף עיר אירופאית גדולה. השוק מלא בדוכנים של תוצרת מקומית לצד דוכני ממתקים, אוכל ויין חם. בנוסף, יש גם במה קטנה שנערכות בה הופעות, ובסופ”ש מציגים את הסיפור של ישו. היה משהו מרגש בלראות את כולם מתקבצים בקור לראות את זה. אני חושבת שזה קסום לראות מסורות של תרבויות אחרות מהצד.

תוך כדי השיטוטים גיליתי מספר דברים על ההונגרים (חלקם כנראה לא היו אמורים להפתיע אותי):

• הם בהחלט לא ידידותיים לצמחונים, אבל אפשר להסתדר עם קצת פנטומימה ועזרה ממקומיים (למשל, המאכל דמוי הלאפה שבתמונות הוא מאכל מסורתי שפשוט ביקשתי שיכינו אותו בלי בשר. קיבלתי כמה מבטים מופתעים, אבל קיבלתי גם אוכל צמחוני, אז זה היה שווה את זה).
• היין החם המקומי, forralt bor, שונה מה-Glühwein המוכר, ומבוסס על פירות. הטעם הנפוץ הוא פירות יער, אבל אפשר למצוא שלל וריאציות נוספות. הוא קליל יותר ומתקתק יותר מהיין החם המוכר.

• מסתבר שהם אוהבים צמקאו. בצורה חסרת פרופורציות. או לפחות כך נראה מהכמויות הלא סבירות של אגוזים ודברים נוספים שמצופים למראית עין בשוקולד, ומאכזבים כבר מהביס הראשון. זה אולי נראה מפתה, אבל מומלץ להתרחק (אלא אם כן אתם חולקים את האהבה הזו איתם, ואז אני לא שופטת).

• מה שכן, הטופי שמוכרים בדוכנים האלה נחמד ביותר. מי יודע, אולי יש שם עוד ממתקים טעימים. יש גם דוכנים נוספים שמוכרים עוגות, כמו הז’רבו המסורתי. אפילו מצאתי מיני סקונס מלוחים. רק תתרחקו מכל מה שנראה לכם כמו שוקולד, למקרה שזה עוד לא היה ברור.

• הם גם מאוד אוהבים קיורטוש. ולא אוהבים לחלוק אותו (אנשים כלבבי!). אחרי שראיתי הרבה הונגרים מסתובבים עם קיורטושים אישיים, החלטתי לתת לזה סיכוי. אחרי הכל, אולי הם יודעים משהו שאני לא? מסתבר שכן… את הגרסה בארץ אני לא מאוד אוהבת (כלומר, אוהבת, פשוט לא בצורה יוצאת דופן. אני לא אסרב לפחמימות, אל תדאגו), אבל הגרסה ההונגרית היא המקבילה ללאכול ענן. לעומת ממתקי השוקול, אל תוותרו על זה בשום פנים ואופן! מומלץ לאכול אותו כשהוא חם, שכן אח”כ הוא הופך לענן קצת יותר דחוס. אבל עדיין טעים ומנחם.

את הזמן שלא ביליתי בשוק ביליתי בשיטוטים וחיפוש קינוחים הונגריים, ואוכל טוב באופן כללי (טוב, בסדר, גם ביליתי קצת במוזיאונים וחוויתי תרבות, ואפילו הגעתי לקניון). לשמחתי הרבה גיליתי כמה מקומות שנתנו לזה מענה.

הראשון הוא בית קפה מקסים ביותר שמגיש ארוחות בוקר וקינוחים טעימים. לאחרונה יש טרנד בלונדון של בתי קפה שמעוצבים עם שלל פרחים וצבעים פסטליים, בעיקר ורוד. עדיין לא ביקרתי באחד כזה, אבל בית הקפה Vintage World הוא המקבילה ההונגרית.

מדובר במקום קטן עם אווירה חמימה שמשלב בתוכו בית קפה עם חנות קסומה של חפצי נוי ומתנות (לו רק היתה לי מזוודה שהייתי יכולה להביא בה את הכל חזרה לארץ…). השולחנות עשויים משולחנות ישנים של מכונות תפירה וכירבוליות מפוזרות על הכיסאות. כשמדברים על להתכרבל ולשתות שוקו חם, לזו בדיוק הכוונה.

בקומת הכניסה תמצאו כמה שולחנות מזמינים עם ויטרינת קינוחים, ובקומה למטה תמצאו עוד מקומות ישיבה וקיר פרחים שלא יבייש אף אינסטגרמר. מודה שאני לא באה למקום רק כדי להצטלם שם (אלא רק כדי לצלם קינוחים, וזו סיבה אחרת לחלוטין), אבל מי אני שאנסה להילחם בטנרד הזה? ואם זה יביא להם עוד לקוחות, אני בעד.

בחרתי לאכול ארוחת בוקר מפנקת (עם אבוקדו, אלא מה), וקינחתי בעוגת גבינה עם רוטב פירות יער (כי אף ארוחה לא שלמה בלי קינוח, גם לא ארוחת בוקר). הם אמרו שהם לא מכינים את הקינוחים במקום, אבל לא נראה שזה פוגע באיכות שלהם. זה בהחלט מקום נפלא להתחיל בו את היום!

Vintage World Cafe & Shop
Arany János u. 6

בית קפה נוסף שגיליתי הוא קצת שונה באופי. מהרגע שנכנסתי וראיתי את הויטרינה הרגשתי שחזרתי לניינטיז: עוגות קרם גבוהות, פירות מזוגגים, הרבה קצפות והרבה קרם חמאה. היו לי פלאשבקים לעוגות מהבית. אחרי הכל, אנחנו שכנים.

הזמנתי את אחת העוגות המסורתיות: עוגת דובוש. מדובר בשכבות של ספוג וניל וגנאש ושקולד, בציפוי קרמל. חייבת להודות שלא התלהבתי. אני כן חושבת שזה נחמד לנסות, ולא לוותר על החווייה. ואולי זו בעצם חווייה הונגרית אותנטית? מקווה שלא. אולי הבחירה שלי היתה פשוט לא טובה. אני אלך עם הגרסה הזו.

בכל מקרה, עוד לא איבדתי תקווה בקונדיטוריה ההונגרית, ובמהלך שיטוטי בקניון קניתי ספר מתכונים לקינוחים מקומיים (הלוואי ויהיה לי זמן גם להשתמש בכל ספרי המתכונים שלי, ולא רק לקנות אותם). וכן, גם העוגה הזו נמצאת שם. מבטיחה לעדכן ;)

Gara Cukrászda
Kálvin tér 6

המקום השלישי שנתקלתי בו, וכנראה האהוב עליי, הוא מקום של דונאטס. מדובר במקום קצת חריג בנוף, שכן הוא ממוקם על הרחוב הראשי (והעתיק), אבל מהרגע שנכנסים פנימה מגלים חלל מודרני ומרווח (ומהמם. וטעים. כבר הבנתם שאהבתי את המקום?).

הגימיק של המקום הוא דונאטס מרובעים. מודה שלא לגמרי הבנתי את זה, אבל היי, הם טעימים, אז מה אכפת לי באיזו צורה הם באים? וכשחושבים על זה, הרבה יותר קל לארוז ריבועים מאשר עיגולים, יש הרבה פחות בזבוז מקום.

שאלתי את אחד העובדים על מה הוא ממליץ, והתשובה שלו היתה דונאט קרם ברולה. באותו רגע עמדתי בפני דילמה הרת גורל: האם להקשיב להמלצת העובד, שהרי הוא בטח כבר טעם כמה וכמה מהדונאטס ויודע על מה הוא מדבר, או שללכת עם בלוטות הטעם שלי, שלא מתרגשות מקרם ברולה. זה הסיכון שלוקחים כששואלים מישהו אחר מה דעתו. מסתבר שלא כולנו חולקים את אותן העדפות קולינריות.

בסופו של דבר החלטתי לצאת מאזור הנוחות ולנסות משהו שכנראה לא היה הבחירה הראשונה שלי. אחרת מה היה הטעם בלבקש המלצה, אם אני אבחר שלא להקשיב לה? שמחה לבשר שלא התאכזבתי. הבצק היה טרי, קרם הוניל טעים, ושכבת הסוכר השרוף מלמעלה הוסיפה טאץ’ נחמד. אם לא הייתי דואגת שאני לא אכנס לבגדים שלי, כנראה הייתי אוכלת עוד כמה דונאטס. ואולי גם מייבאת לארץ.

ועוד פריט טריוויה על המקום: מסתבר שמדובר ברשת, ולפי האתר יש לה עוד 3 סניפים: בקנדה, בהונגריה ובקטאר. לא קונבנציונלי לפחות כמו הצורה של הדונאטס שלהם.

The Box Donut
Piac u. 45

שני בתי קפה נוספים שיצא לי לשבת בהם ואהבתי (אבל בהם לא אכלתי עוגות, אז אין תמונות):
– Volt egyszer, Piac u. 16
– Cafe frei, Rózsa u. 1 (יש סניפים נוספים בעיר)

כפי שהבנתם, לא חסר מה לאכול בדברצן. אני מתארת לעצמי שבמזג אוויר נעים יותר העיר מלאת חיים, אבל יש קסם גם בשקט החורפי בצירוף פחמימות בכל מיני צורות. אם לוקחים בחשבון גם את הטיסות הזולות והשעות הנוחות שלהן (לפחות מבחינתי), אני חושבת שזה יעד שכדאי לקחת בחשבון לסופ”ש אירופאי קליל.

ספרו לי בתגובות על חופשות ספונטניות/טעימות/מפתיעות/מנחמות שיצא לכם לצאת אליהן, אולי זה יהיה היעד הבא שלי :)